יידע ציבור עורכי הדין ויישמר

רק לפני ימים אחדים התוודענו לפסק הדין של בית המשפט העליון (כב' הש' גילה כנפי שטייניץ) העוסק בשימוש לא מושכל במערכות בינה מלאכותית. היום, שוב נדרש בית המשפט העליון (כב' ס' הנשיא נעם סולברג) לסוגיה זו, והוא הוסיף במילותיו החדות: 

"ברכה ותועלת ודאי טמונות בכלי זה, אך יש להישמר ממכשלותיו. את תוכו - ניתן ורצוי לאכול, פריו מתוק לחכי... אך את קליפתו - יש לזרוק." 

דברים אלה מדגישים את הצורך במשנה זהירות בשימוש בכלי בינה מלאכותית, במיוחד בעולם המשפט. מחקר משפטי יש לבצע אך ורק במערכת סגורה, כזו הכוללת מקורות נורמטיביים מאושרים – מקורות שנדלו ממאגרים רשמיים של הגופים המוסמכים בלבד. 

מדוע מערכת סגורה קריטית למחקר משפטי? 

1. אמינות ודיוק: מערכת סגורה אשר מתוחזקת היטב מבטיחה שהמידע המשפטי הנמצא בה מגיע ממקורות רשמיים ומאושרים, כגון פסקי דין, חוקים ותקנות. זהו הבסיס למחקר משפטי איכותי ומהימן. 

2. מניעת טעויות והזיות: מערכות פתוחות, מתבססות על מידע באינטרנט, על מערכות משפט שונות במדינות שונות. מודלים עלולים לרצות או להמציא פסקי דין או טענות שלא נבראו. שימוש במידע כזה עלול להוביל לטעויות קריטיות בתהליך המשפטי. מערכת סגורה איכותית מוודאת שימוש במידע הקיים במאגר הסגור בלבד.

3. בקרות טכנולוגיות: מערכת חייבת לכלול בקרות אשר יאמתו את המידע ברבדים השונים. שימוש במודל על מידע פתוח מוגבל מאוד ביכולות הבקרה.

4. עדכניות ורלוונטיות: מערכות סגורות איכותיות יכולות להתעדכן באופן שוטף על ידי הגופים המוסמכים, ובכך מאפשרות מחקר משפטי על בסיס מידע עדכני ורלוונטי. 

השימוש במערכת סגורה למחקר משפטי הוא לא רק המלצה – זו חובה מקצועית. הוא מבטיח את אמינות המחקר, שומר על אתיקה מקצועית ומונע טעויות שעלולות להיות הרות גורל. בואו נאמץ את הכלים הטכנולוגיים המתקדמים, אך נעשה זאת בתבונה ובזהירות הראויה.